האגודה הישראלית לטיפול DBT הוקמה בשנת 2020 ע"י צוות מטפלים, ביניהם מראשוני העוסקים בתחום בישראל. מייסדי האגודה, ד"ר יוסי לריה (יו"ר האגודה) ד"ר סילביה זליקוביץ, גב' דבורי חדרי חביב , גב' שיר מרחב, ד"ר אנדריי זבורוב, גב' אליסיה נמירובסקי וגב' אריאלה טומשוב.
היסטורית, שיטת טיפול זה נהגתה ועוצבה ע"י פרופ' מרשה ליניהאן בסוף שנות ה-80. בראשיתה היא יועדה לטיפול בנשים שסבלו מהפרעת אישיות גבולית (הפרעת אישיות לא יציבה מבחינה רגשית[1]) עם אובדנות אינטנסיבית.
[1] לפי ICD-10, הסיווג והאבחון הפסיכיאטרי לפי ארגון הבריאות העולמי.
מייסדי האגודה מבקשים לבסס ולהבטיח שטיפול הDBT בישראל יעלה למודעות ציבורית בקרב אנשי טיפול המטפלים באנשים עם קשיי ויסות ריגשי.
טיפול התנהגותי-דיאלקטי (DBT) הוא טיפול מבוסס מחקר, חדשני וייחודי, שפותח ע"י פרופ' מרשה לינהאן, מאוניברסיטת וושינגטון שבסיאטל ארה"ב. מרשה לינהאן, שבעצמה אושפזה במוסד פסיכיאטרי בנעוריה, שמה לה למטרה לעזור לאנשים אחרים להפחית את הסבל שבחייהם (ובמילים שלה: "לצאת מהגיהנום"), כפי שהיא הצליחה לעשות עבור עצמה.
הטיפול ההתנהגותי-דיאלקטי התחיל כטיפול המיועד לאנשים המתמודדים עם אובדנות כרונית, במטרה לסייע להם לבנות חיים ששווה לחיותם. במהלך השנים הטיפול ממשיך להתפתח ויעילותו נחקרת בקרב אוכלוסיות שונות. מחקרים אלה מצאו יעילות גבוהה של DBT בטיפול בא.נשים המתמודדים עם אובדנות, פגיעה עצמית, התמכרויות, הפרעות אכילה, הפרעה בתר חבלתית (PTSD), הפרעה בתר חבלתית מורכבת (CPTSD), קשיים בוויסות רגשי, דיכאון ועוד. הצלחותיו של הטיפול עם אנשים שבעיותיהם הרגשיות מקשות עליהם גם בתוך הקשר הטיפולי מביאות להגדלת תפוצתו ברחבי העולם, להתאמתו לאוכלוסיות המתמודדות עם מגוון רחב של קשיים ובכך מאפשרות לסייע לאלפים רבים של אנשים ברחבי העולם לחיות חיים שווה לחיותם, כפי שהם מגדירים אותם.